"אומרים שהחיים נוטים להפתיע ברגע שלא מצפים להם, ומאז ששמעתי על כך, אני כולי תקווה שיום מן הימים יצליחו להפתיע אותי לטובה, לשם שינוי."

 

"מכתבים ששכחתי לכתוב" הוא מסע פנימי בכתיבתה של סופרת שחוקרת את התהום שבין אהבה ושברון לב, בין ייאוש ותקווה, ובין המילים שנטמעות בלב לבין אלו שגורלן להישכח. בספר, שנע בין שירה לסיפור קצר, מצטיירת תמונה של עולם פנימי, שבו כל מחשבה היא שילוב של רגשות, וכל שבר קטן יכול להפוך לעולם שלם.

​

הסופרת פותחת את דלתותיה למחשבות אינטימיות, שמצד אחד שופעות כאב ועצב, ומצד שני מציעות נגיעה עדינה באור. כל סיפור, כל קטע, הוא מעין מכתב שנכתב, לא נשלח, ונשכח – אך נותר על הדף, מסביר פנים לכל מי שחפץ להבין את שפת הלב והנפש.

 

"מרוב עצים לא רואים את שברון הלב."