יום האהבה האחרון

יום האהבה האחרון - ספיר בנלולו - סיפור קצר

שלושה ילדים מתיכון דארנל נעלמו בשלוש השנים האחרונות. אחד בכל שנה.

סיפורים רבים סופרו על הסיבה להיעלמותם, רובם מגוחכים לחלוטין, מרוח רפאים נקמנית שצדה את העיר שלנו במשך עשרות שנים ועד לכבשים שחורות של המשפחה שהחליטו שנמאס להם. ומי יכול להאשים אותם?

14 בפברואר 2018

השעון המעורר הפתיע אותי מוקדם מהרגיל, חשדתי שאמא קשורה לזה, וכמו בכל בוקר המחשבה הראשונה שלי הייתה על יום האהבה האחרון, השמלה הכחולה והפרחונית שלי שהתאימה לעיני האוקיינוס המגנטיות של אנתוני מרקוס, ועל גופתו של אחי המגושם במגרש החניה של בית הספר התיכון הישן שלי בדיוק כשתכננתי לעזוב את העיר.

מאז אותו לילה זה היה באחריותי לשים ארוחת ערב על שולחננו מאחר ואמא שלי התנתקה מהעולם.

אם לדבר בכנות, זה היה קשה יותר משחשבתי שזה יהיה להתמודד איתו עד כדי כך שלפעמים אמרתי לה שאני לוקחת משמרות נוספות בעבודה בזמן שישבתי בספריה העירונית, מייחלת בסתר שאוכל להיעלם מהקיום או מהעיר במקום לטפל באימי.

אחי הגדול, אדריאן, נמצא מת בבית הספר התיכון הישן שלי בזמן שכולם כיבדו את זכר אובדן שני הילדים הנעדרים והתפללו לשובם.

המשטרה כינתה זאת התאבדות וסגרה את התיק, על כך הסכמתי מאחר והכרתי אותו היטב, ובכל זאת אמי התקשתה לקבל את העובדה שבנה הבכור שם קץ לחייו.

הדלקנו נרות באולם הספורט של בית הספר, התפללנו ואיחלנו לשובם של שני הילדים שנעלמו בשנתיים האחרונות כששני שוטרים נכנסו לחדר עם פנים נפולות.

המשפחות חשבו שהגרוע מכל הגיע, ואני בטוחה שהן חשו הקלה מסוימת לשמוע שה הגיעו כדי למסור חדשות רעות למישהו אחר, לשם שינוי.

אמא שלי הייתה הרוסה מאז, אבל אני הרגשתי הקלה.

אפילו מהקבר, הוא המשיך להטיל עליי את צילו ולשלוט בי, אז היותו בחיים לא היו העולם האידיאלי עבורי.

הדבר המצחיק הוא שלמרות שהמשפחות חשו הקלה לשמוע שהגופה שנמצאה לא הייתה שייכת לאחד מהילדים הנעדרים שלהן, אני נשבעת שיכולתי לראות גם מעט קנאה בעיניים שלהם.

הם חיים בגיהינום, מבלי לדעת מה קרה ליקיריהם וזה היה סיוט אמיתי.

זה לא שאני חושבת שהם רצו שהילדים שלהם יימצאו מתים, אלא שהם רצו תשובה. הם היו צריכים לדעת אם הילדים שלהם בטוחים או שהם צריכים להתחיל לחפש צדק ונקמה.

זו הייתה הגופה הראשונה שהחוטף השאיר לנו למצוא.

14 בפברואר 2019

שנה לאחר מכן ילד נוסף נהרג, הוא היה אמור להיות הדייט שלי לאותו לילה.

בסופו של דבר מצאתי את עצמי מתמזמזת עם אנתוני בכיתה לאחר שברחנו מהאירועים שוברי הלב כשלפתע הוא לחש באוזני את המילים שחיכיתי לשמוע כבר יותר משלוש שנים:

"תמיד אקבור עבורך גופות, קליאו, אהובתי."